Tag

אופנה ישראלית

עיצוב ישראלי

לפני מספר שבועות פגשתי את יזמת ומקימת גילדת המעצבים הישראלים, עינת רוטפוס.

פגשתי אותה בשני הכובעים שלי: האחד מקצועי, סטייליסטית ובעלת בלוג אופנה שעוסקת בהנאה בהלבשה, וכותבת על אופנה ממקום מעשיר ומעצים. השני אקדמאי, חוקרת את ההיסטוריה של עיתונות האופנה בארץ, בדגש על המתח בין המכוונות הכלכלית למכוונות החברתית.

עינת היא מבחינתי מחיה את האופנה הישראלית. כך היא גם מעידה על עצמה כשסיפרה לי שבהקמת הגילדה, בשנת 2015, היא בעצם הפכה את האופנה הישראלית למותג, תוך שהיא פועלת לחינוך השוק לצריכה של אופנה מקומית. הדרך לחינוך השוק עוברת, לדבריה, דרך עורכות מדורי האופנה בעיתונים (יומיים ומגזינים), וכן סטייליסטים ובלוגרים בתחום האופנה, שהם כיום חלק בלתי נפרד ממערכת ההפצה של תוכן המקדם מודעות ומכירה.

"לאופנה הישראלית לא הייתה זהות", אומרת עינת, "מה עם כל המעצבים המקומיים שאין באפשרותם להציג בשבוע האופנה בתל אביב? ההתמחות שלי היא לתת במה, לתת את המעטפת לשיווק יעיל ותכנון עסקי, כדי שהמעצבים יוכלו ליצור".

לדעתה של עינת, האופנה הישראלית מאופיינת בבגדים נושמים, גזרות נוחות, פריטים שיש להם טוויסט, קטע.

החשיבות של קידום אופנה ישראלית, מתחילה במתן פרנסה למעצבים ועובדי היצור המקומיים, ועוברת דרך הכרה ותמיכה בתרבות מקומית, אשר עם פתיחת הגבולות לכלכלה גלובלית (היצור בסין, הרשתות הגדולות), ספגה פגיעה קשה ביותר.

מהביקור בגילדת המעצבים יצאתי עם שלל, הכולל שמלה שחורה מבד דמוי עור, וכולה חיתוכי לייזר (ותחתיה שמתי שמלת בסיס שחורה).

גילדת המעצבים הישראליים
בגד ישראלי לאירוע

שמלה קטנה שחורה

כל אחת צריכה בארון שמלה קטנה שחורה (כה אמרה קוקו שאנל). הכוונה היא שמלתחה יעילה כוללת שמלה שחורה בגזרה המחמיאה למבנה גופנו, בעיצוב קלאסי על זמני. כך בכל עת תוכל השמלה לשמש אותנו, בין אם למסיבה/אירוע/הרצאה.

במהלך הזמן אני יותר ויותר מבינה שהרכישות הרבות אינן בהכרח מובילות לארון יעיל לשימוש. נהפוך הוא, ארון גדוש בבגדים יכול להטעות, שכן לכאורה יש לי מה ללבוש, אולם אני לא ממש נהנית ממנו. יכול להיות שפע של בגדים, אך אם אין דיוק וחשיבה על כל פריט ופריט, יכולה להיות החמצה, הוצאת כסף מיותרת, ואף אכזבה בכל בוקר בבחירת הבגדים.

שלא תבינו לא נכון, אני לא בעד להפסיק לקנות, אבל כן בעד לחשוב טוב בזמן הקנייה.

יצירת מלתחה יעילה ואיכותית, היא מבחינתי מלאכת איסוף פריטים קלסיים, פריטים נצחיים אני קוראת להם. כלומר, פריטים שניתן לממש אותם מידי שנה (ולא חל עליהם חוק התיישנות מבחינת צורה ואיכות), ואשר ניתן לשלב אותם בכמה מערכות לבוש, והשמלה השחורה היא דוגמה מצוינת לכך. לצד הפריטים הקלסיים אני רוכשת פריטים טרנדיים, כאלה שיוסיפו עניין עונתי. וגם כאן יש לשקול את הכמות הנדרשת, ולדייק לפי מבנה הגוף, סגנון החיים שלנו, סוג העבודה ועוד.

רגע לפני עונת האירועים, החתונות ושלל השמחות (כן ירבו) מזמינה אתכן להצצה בחנות של גילדת המעצבים בדיזינגוף סנטר (קומה שנייה ליד 'כלי זמר'), ובמכירות השוות בימי חמישי ושישי, ולמצוא פריט קלסי שהוא גם ייחודי.

ועוד דבר, בכל פריט בעיצוב ישראלי יש את הקרמה, את האנרגיה הטובה (כמו שעינת אומרת), ולכן רכישה של פריט כזה תעצים גם אתכן באופן אישי.

בגד ישראלי
גילדת המעצבים
סטיילינג לאירוע

שמלה שחורה: גילדת המעצבים, צילומים: בר אהרון

אני מזמינה את כולנו להתלבש בפריטים ישראליים, להתגאות באופנה מקומית, לפרגן לייצור המקומי. מוזמנות לקרוא ראיונות שקיימתי עם מעצבים ישראליים מוכשרים: אלישע אברז'יל, מאי חזן.

אני מוכנה ומזומנה לכל אירוע (משמח), ואתן?

מוזמנות לכתוב לי מה אתן חושבות על שמלה שחורה קטנה, על עיצובים מקומיים, וכן אם יש לכן נושא שהייתן שמחות לקרוא עליו כאן?

לפני שבוע אירחתי את המעצבת מאי חזן, בעלת מותג האופנה CLOTHE, למכירה בביתי בעומר. היא הגיעה הישר מעפולה (!) עם אמה המהממת, מרי, המלווה אותה ותומכת בה לאורך כל הדרך.
למותג ישראלי, המייצר כחול לבן, יש ערך וחשיבות עליונה מבחינתי. זה לא סוד שהעולם כולו עבר לצריכה המונית מאסיבית מהרשתות המייצרות 'אופנה מהירה'. הצרכן/ית מחפשת לרכוש בזול וכמה שיותר, וכמובן לא מהססת לזרוק (כי למי אכפת, זה היה זול, וכמובן זה לא ממש איכותי). הצריכה ברשתות האופנה "המהירה" גובה מחיר בכמה רמות. ברמה הגלובלית, תעשיית האופנה היא בין המזהמות ביותר בעולם, בשל הייצור המאסיבי וערמות האשפה הנערמת מתחלופת בגדים. ברמה התרבותית, ניכרת האחדה והשטחה של התרבויות השונות, בשל העובדה שרבים צורכים את אותם המותגים או נוהרים אחר הטרנדים הרווחים. ברמה הפרטית, יש שחיקה של המקוריות ושל הסגנון האישי.
ראיון עם מעצבת ישראלית

מאי חזן ואני

מודה ומתוודה, גם אני אוהבת לרכוש ברשתות הגלובליות הגדולות. אני נהנית מתחלופת הבגדים ומהאפשרויות המגוונות וכמובן מהמחירים הנוחים. לצד אלה, אני מקפידה לשלב במלתחה פריטים ייחודיים ואיכותיים, גם של מותגים מקומיים וגם של מותגים בינלאומיים, פריטים שאני שומרת לאורך זמן ומוסיפים נגיעות ייחודיות ואיכותיות.
לאחר שפגשתי אותה במכירה ביתית קודמת, שמחתי לארח את מאי שאחר העשייה שלה אני עוקבת כבר זמן מה, ואוהבת מאוד את עיצוביה. הפריטים משדרים קלילות ושיק, ונראים 'לא מתאמצים' בצורה אלגנטית. לאחר שבילינו יום שלם וזכיתי להכיר אותה עוד קצת, רציתי לשתף אתכן בראיון איתה, אשר תורם להבנת תהליך היצירה של מעצבת מקומית ובעיקר מלמד על חשיבותה של אופנה ישראלית. מוזמנות לקרא גם את הראיון עם המעצב אלישע אברז'יל המוכשר. 
בלוג אופנה

מודדת 'קלוטה'

ראיון עם המעצבת המוכשרת מאי חזן:
1. איך התחלת לעצב? מה התהליך שעברת?
"התחלתי את דרכי בתחום האופנה כאשר למדתי ב"שנקר" עיצוב מסחרי וחלונות ראווה. עבדתי בתחום בתור מעצבת של "קדס קידס" ולאחר מכן השתלבתי כמנהלת מותג מסחרי. כעבור מספר שנים שבהן למדתי הכל אודות התחום הרגשתי שאני בשלה לכבוש את העולם ולהתחיל דרך חדשה ועצמאית בתחום עיצוב האופנה".
 2. מהן ההשראות שלך לעיצוב קולקציה?
 "ההשראה לעיצובים שלי מושפעת מחיי היומיום שלי ומהאירועים שאני עוברת. אני אוהבת לטייל בארץ ובעולם ולשבת בבית קפה מקומי, לשמוע מוסיקה טובה ברקע ולהסתכל על עוברי אורח, אני נהנית לראות את הסגנון, הוויב והגישה שלהם. אני מעצבת בעיקר לפי מה שאני אוהבת ולא לפי טרנדים. חשוב לי ליצור שילוב של גזרות נכונות ובדים נכונים על מנת ליצור דגם שיסובב ראשים וגרום ללקוחה שלי להרגיש הכי נוח שיש".
אופנה ישראלית

צילום: לירון ויסמן

3. איפה את מוכרת את העיצובים שלך?
"יש לי מגוון חנויות נבחרות בפריסה ארצית שבהן אני מוכרת את הקולקצייה שלי, אני מוכרת בירידים ושווקים, במכירות ביתיות וכמובן באונליין- WWW.CLOTHE-SHOP.COM".
4. עבור מי את מעצבת? מי היא/מה מאפיין הלקוחה שלך?
"הלקוחה של קלוטה היא המוזה שלי לעיצוב. מדובר באישה חזקה, מאושרת שאוהבת את עצמה כמו שהיא. אישה שיכולה ללכת עם גזרות אוברסייז עכשוויות ולהיות בטוחה בעצמה ובנשיות שלה. בנוסף, חשוב לי מאוד שהבגד יהיה פרקטי ופונקציונאלי וישרת את הלקוחה שלי מבוקר עד ערב בין אם היא לובשת את האאוטפיט על סניקרס מגניבות ללוק יומיומי או עם נעלי עקב ללוק של ערב".
מותג ישראלי קלוטה

צילום: לירון ויסמן

5. מה את חושבת על התחום (עיצוב אופנה) בארץ? מהי החשיבות מבחינתך לקיומה של אופנה מקומית ישראלית?
"כל החיים שלי כיוונתי לרגע הזה וחלמתי על זה שיום יבוא ואני אהיה מעצבת אופנה. תמיד עסקתי סביב זה עד שהחלום הפך למציאות. הדרך לשם קשה אבל ברגע שאתה מכוון רחוק וגבוה זה יגיע.
מצד אחד מאוד קל לפרסם את עצמך ברשתות החברתיות ולהגיע לפלחי שוק בכל העולם ולקהל איכותי, אך מצד שני קשה מאוד כמעצב קטן להתמודד מול הרשתות הגדולות, מול התחלופה המהירה שלהם בקולקציות ומהירות הייצור. אג'נדת העשייה שלי בתחום דוגלת בעיקרון ה"אופנה האיטית" אופנה שהיא יותר מוסרית ולשם אני מאמינה שהעולם הולך וקהל הלקוחות שלי הולך- התפירה שלי נעשית במתפרות כאן בארץ עם פיקוח ייצרני שלי וכל הקולקצייה שלי היא לגמרי ויגן פרנדלי ופיס אנד לאב לכדור הארץ. אני דואגת להקפיד על התאמה אישית ואיכותית שתגרום ללקוחות שלי לאהוב את הבגד ליותר זמן.
אני חושבת שזה סופר חשוב שתהיה לנו אופנה מקומית ואיכותית כיוון שזה מגדיל את מעגל הפרנסה הישראלי ומשום שזה השגרירות הכי טובה שיכולה להיות. בשנת 2016 הצגתי בשבוע האופנה בתל אביב ולאחר מכן נסעתי מטעם השגרירות הישראלית לוילנה להציג את הקולקציה שלי שם ולהציג את ישראל בפן אחר דרך האופנה. האופנה היא דרך והיא מקשרת בין עולמות. העברתי ביחד עם עוד מעצבים ישראלים שנבחרו הרצאות, תצוגות וניהלנו שיח על קיומה של מדינת ישראל וכל זאת דרך האופנה. בעקבות זה הצלחנו לשנות כמה דעות על הארץ, הרבה אנשים הגיעו לבקר בארץ וכמובן שהכל עבר הלאה למשפחות שלהם ולחבריהם. גרמנו לשינוי בתפיסה ובחשיבה לחיוב על הארץ שלו וכל זאת באמצעות האופנה".
אופנה ישראלית

צילום: לירון ויסמן

התמונות מקטלוג הבגדים של 'קלוטה', ומרגעים נבחרים מהמכירה הביתית.
אני עדיין חולמת על שמלת המקסי המושלמת שמדדתי…
מותג ישראלי קלוטה

עדיין בחלומות

אשמח לקרוא אתכן בתגובות, על אופנה מקומית, ובכלל.
תאהבו להתלבש!
הסטייל שלי

חגיגה בלבן

posted by orit מאי 28, 2017 8 Comments
חליפת מכנסיים לבנה

איך אני אוהבת את הזמן הזה לקראת חג, בו כל החנויות מתמלאות בבגדים הלבנים, והתחושה באוויר חגיגית ומיוחדת. הגוון הלבן הוא אמנם חגיגי, אבל משתלב גם בימי חול בצורה נהדרת.
מבחינתי מערכת לבוש עם פריט לבן נראית רעננה וצעירה, מתוחכמת ומלאת שיק – ולכן כדאי לאמץ אותה בשגרת הלבוש שלנו.

כשאנחנו לובשות לבן, חשוב לזכור:
לבצע בחינה ביקורתית מול המראה החל בבחינת כתמים, חוטים פרומים, קמטוטים…להקפיד כפליים על גיהוץ וניקיון הבגד.
לבחור הלבשה תחתונה שמשרתת את הבגד ותורמת למראה מחמיא של הגוף (כגון: חזייה ותחתונים בצבע גוף).
לשקול בכובד ראש לשאת אתכן בגדים נוספים להחלפה, למקרה של מפגש מצער בין היין האדום לשמלה הלבנה…

ההופעה הלבנה שלי (בתמונות) נרכשה לפני זמן מה, ואני הולכת לממש אותה בין אם בחג ובין אם באירוע צהריים, כנס מקצועי או כל אירוע שבו אני רוצה להראות מתוחכמת ולבושה היטב.
מדובר בחליפת מכנסיים לבנה של המותג המקומי המוצלח clothe, בבעלות צמד מעצבות מוכשרות אוה ומאי. ממליצה לכן להכיר את המותג הייחודי, ולקרוא על המייסדות בפוסט מעמיק של קרן יפרח  בו מוצג ראיון שנערך לקראת אירוע קונספט שערכה בביתה בעומר בסימן אופנה. אוה, שהתארחה בפאנל המעצבות באירוע, מתארת את ההתפתחות העסקית של המותג, הדרך האישית שעברה וההשראה ליצירה.
חליפת המכנסיים יכולה להילבש כסט, עם נעלי פלטפורמה מאריכות וכן עם סניקרס לבנות.
בנוסף, ניתן להפריד בין החלקים:
פעם אחת לשלב את החולצה הלבנה המרשימה עם ג'ינס כחול משופשף למראה קליל ויומיומי (אך מלוטש).
פעם שנייה ללבוש את המכנסיים המתרחבים בלבן עם חולצה שחורה ומחוך (בתמונות) או עם כל חלק עליון אחר.

המכנסיים בגזרה גבוהה עם גומי נוח, מתרחבות כלפי מטה ויוצרות מראה של חצאית מחמיאה.
גזרה כזו מתאימה מאוד לבעלות מבנה אגסי (בו האגן רחב יותר מרוחב הכתפיים), לבעלות מבנה בננה (ללא הדגשת מותן), ולמבנה דובדבנים (מאוזן עם מותן צרה).
החולצה עם שרוול מחמיא, מפתח עגול לא עמוק מדי, ואורך המגיע מעט מעבר למותן.
אלו שני פריטים קלאסיים מבד איכותי אשר אוכל ללבוש גם בעונות הבאות. מלתחה יעילה היא כזו המורכבת מפריטים קלאסיים איכותיים המהווים עוגן מרכזי נצחי, לצד פריטים עונתיים טרנדיים, אשר יכולים להיות באיכות נמוכה יותר ובתקציב נוח, אותם ניתן לחדש כמעט מדי עונה.

יש מבחר עצום של פריטים לבנים בכל החנויות.
למראה יומיומי, שיקי ולא מתאמץ ממליצה לבחור בחולצת טי לבנה או חולצת כותנה לבנה מכופתרת, אותן ניתן לחבר לגוון ג'ינס בין אם חצאית או מכנסיים.
למראה יותר חגיגי לערב החג או כל ערב אחר, הייתי בוחרת בחולצות מבדי תחרה לבנים, חצאיות מידי לבנות, וכמובן שמלות לבנות בגזרות שונות בהתאם למבנה הגוף.
ישנה נטייה לחבר חגיגי עם שמלה לבנה, אבל אל תוותרו על מדידת מכנסיים לבנים, יתכן ותופתעו לטובה.

האם אתן לובשות לבן רק בחג? מהו הפריט הלבן המוצלח ביותר שלכן? שתפו אותי בתגובות, ושיהיה חג שמח!

חליפת מכנסיים של clothe
חליפת מכנסיים לבנה בשתי חלופות

חליפת מכנסיים לבנה
חליפת מכנסיים של clothe
חליפת מכנסיים של clothe
 מכנסיים לבנים של clothe עם מחוך שחור
מכנסיים לבנים עם מחוך שחור
חליפת מכנסיים לבנה: Clothe, חולצה שחורה: Zara, מחוך: Mango, צילומים: יוגב וענונו
שבוע האופנה אשר נחגג בתל אביב לאחרונה מהווה ציון דרך חשוב, המציב את האופנה כאומנות ראויה ובעלת ערך תרבותי.

בישראל הקטנה למודת המשברים הביטחוניים, יש מקום לחגוג את האופנה המקומית. זו הצהרה חשובה אך עדיין לא מספקת מבחינת היוצרים המקומיים.

 ההתייחסות לאופנה כאומנות שימושית כמו גם מרכיב מרכזי בתרבות המציע יופי, אסתטיקה וחשיבה יצירתית – הוא הכרחי עבורי.
בתהליך של סטיילינג אישי אני נהנית לבחון את פרטי האופנה השונים ולחבר אותם בהתאמה אישית לאשה הלובשת אותם – על פי מבנה גופה, אופיה ואורח חייה. לא מדובר רק בפריטים הבאים לכסות את גופנו, אלא ביצירת אמירה אישית לגבי הדרך בה אנו תופסים את עצמינו.

מפאת החיים (ילדים, חופשת פורים, מגורים בדרום) לא הגעתי לכל התצוגות ולכל שלושת הימים, אולם בזמן בו נכחתי במרחב בו הוצגו התצוגות, יוצאת ונכנסת אל מאחורי הקלעים (באדיבות חברתי מאיה), הצלחתי ממש להרגיש את ההתרגשות של המעצבים המציגים, הדריכות והלחץ של הצוות המפיק והמבצע וגם קצת מהזוהר שנלווה לכל הדבר הזה שנקרא "עשיית אופנה".

ביום הראשון, נכחתי בתצוגה של בוגרי שנים א' וב' ממכללת 'שנקר'. תצוגה שהבטיחה וקיימה יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, דרמה ואוונגרדיות. כיאה לתצוגת אופנה, לא כל הפריטים היו לבישים ובכך היה טמון קיסמה. החסות של 'ניו באלאנס' לתצוגה, בה הדוגמנים כולם היו נעולים נעלי סניקרס אופנתיות של המותג, שדרגה את הסטיילינג של הדגמים. הרחבה על התצוגה המשובחת בבלוג של חן סיון אופנאית.
אחד מהפריטים האהובים עלי מהתצוגה (כמובן שכמייה cape):

מתוך התצוגה של שנקר, צילום שי פרנקו

אל התצוגה השנייה שראיתי הגעתי ללא הכנה מוקדמת, יותר נכון ללא צפיות מרקיעות שחקים. קיבלתי הזמנה למייל ובגלל שלא הייתה לי הכרות קודמת עם המעצב מעוז דהאן למותג  "nouveauriche dog" לא חשבתי שאצא מגדרי. והאמת? התצוגה הזו ממש גרמה לליבי להחסיר פעימה.
מה היה שם? הצגה שלמה: הזמר גלעד כהנא ששר/מדבר טקסט על קיץ וזוגיות הזויה, הולך הלוך וחזור על מסלול התצוגה בין הדוגמנים. אלה, מהלכים בבגדים שחורים החוצים את גבולות המגדר, מבדים קלילים נשפכים ומחמיאים- אוכלים שלגונים צבעוניים. המוטיב החוזר אשר חזר בכל בגד הוא הריץ' רץ', המציע חלופות שונות ללבישת אותו הבגד כאקט לשימור סביבתי. ברקע מבטי נמשך אל וידאו ארט ובו צמד רקדנים הלבושים בבגדי המעצב, מפגינים ריקוד מודרני ייחודי תוך מגע מתמיד והפשטה הדדית (בעזרת הריצ'רצ'ים…). התחושה הייתה מחשמלת. ללא ספק אחת התצוגות היצירתיות והמרגשות שראיתי וחוויתי בחיי.


מתוך התצוגה של מעוז דהאן "nouveauriche dog", צילום אמיר יעקובי

 ליום התצוגות השלישי והאחרון הגעתי משעות הצהריים. צפיתי בתצוגה של מעצבים שזכו למענק ממפעל הפיס: upcoming designers. המעצב המעניין עם הקולקציה החזקה ביותר היה מבחינתי אלישע אברז'יל, אותו זכיתי להכיר ביריד מכירות תל אביבי בשנה שעברה, ולראיין לבלוג שלי בעודי מודדת כמה מהיצירות שלו. הקו העיצובי בעל החותם הכל כך ברור של אברז'יל, טופוגרפיה של קווים המתחקים אחר הגוף הנשי וחוזרים באלמנטים שונים כמו בדפוסים דיגיטליים, בחתכים היוצרים קווי מתאר חדשים לגוף ובחיבורים של חומרים שונים.

מתוך התצוגה upcoming designers – אלישע אברז'יל, צילום אבי ולדמן

מעצבת נוספת שהרשימה בתצוגה הזו היא סבינה מוסאייב, שהציגה בגדים נשיים בכחול, אדום, שחור ולבן.

מתוך התצוגה upcoming designers – סבינה מוסאייב, צילום אבי ולדמן

התצוגה של עידן לרוס החלה לקול צלילי פסקול תפילה בשפה הערבית, אשר הקפיצה את הקהל. המעצב הציג קולקציה הבנויה מצבעוניות של אדום נועז, ורוד עתיק, לבן, שחור, ומשבצות (הדגמים שאהבתי במיוחד). המיזוג בין מערב למזרח ניכר בבגדים, בהם דגמי "חלוק" מבד סאטן, וחליפות רחבות המזוהים עם כתב היד של המעצב.

מתוך התצוגה של עידן לרוס, צילום אבי ולדמן

תצוגות שהפסדתי והתרשמתי מהבגדים שהוצגו בהן היו של גדי אלימלך, שי שלום, אווה אלנקרש וכן התצוגה יוצאת הדופן של מעצבת התכשיטים קרן וולף אשר "הכניסה" את הדוגמניות לאמבטיות.

מתוך התצוגה של גדי אלימלך, צילום אבי ולדמן

מתוך התצוגה של קרן וולף, צילום אבי ולדמן
הביקור בשבוע האופנה טמן בי השראה, מעוף והתרגשות. הוא הזכיר לי עד כמה האופנה נטועה עמוק בתוך התרבות בה היא נוצרת. 
המעצבים חיים בחברה וניזונים ממנה: מהמצב הבטחוני, מהמצב החברתי, מחיי היום יום ומהיחסים האנושיים הנרקמים בינם לבין אנשים בחברה.
כך נחשפתי בתצוגות השונות למוזיקה ערבית אותנטית, בגדים המעבירים מסרים חברתיים, מספרים סיפור על התרבות שלנו, על החיים בחברה הישראלית.
הדבר בה לביטוי כמובן לא רק בסממנים החיצוניים אלא גם מעצם היותם של המעצבים אומנים יוצרים בחברה הישראלית.

המעצבים האלה הם חלק חשוב בעיצוב תרבותה של החברה.
תחום עיצוב האופנה בישראל לא זוכה לתמיכה גדולה של גורמים ציבוריים. קיימים מענקים פרטיים חלקיים וחסויות של מותגים ןכן האירוע עצמו ממומן על ידי גוף מסחרי. זאת לאור העובדה שתחומי תרבות אחרים זוכים למימון ממשלתי, ובודאי תחום האופנה במדינות מתוקנות בעולם.

הצורך לשרוד מול רשתות מסחריות של מותגי אופנה חזקים הן של מותגים בנלאומיים והן של מותגים מקומיים, מובילה למציאות כמעט בלתי אפשרית עבור המעצב הצעיר בתחילת דרכו לממש את חזונו ולהפוך לעסק רווחי.
המעצבים המקומיים מציגים פריטים אותנטיים, מרגשים ויחידים במינם. הבגדים איכותיים ומושקעים, דבר הניכר בעלות שלהם. לכן, פעמים רבות אני אשקיע ברכישה של פריט ממעצב מקומי כשאני רוצה פריט ייחודי (לאירוע משמח וחשוב). כך גם בבניית מערכת לבוש עבורי/עבור הלקוחה שלי, אני אעדיף לשלב בין פריטים מהרשתות המסחריות לבין פריטים ייחודיים של מעצבים מקומיים. בחיבור הזה נוצר מראה מתוחכם וייחודי התואם אשיות וסגנון אישי. 

במערכת הלבוש המצולמת לבשתי מותגים מרשתות מסחריות (Zara, Mango). חייבת להוסיף עוד כמה פריטים שווים מהמעצבים המקומיים. 
תודה שקראתן, אשמח לקרא אתכן בתגובות!