בעיני המתבונן/ת: איך גברים ונשים רואים את לבוש האישה?

ינואר 27, 2016

כל מי שעברה קורס בסיסי בשיווק העסק שלה נתקלה במשפט: "קודם כל תגידי 'כן', אחר כך תתמודדי עם מה שזה דורש ממך"…
אני מודה, כשנויה קומיסר, יועצת זוגית ובעלת הבלוג תקשורת פותרת, פנתה אלי לכתיבת פוסט תחת נושא משותף בחברת בלוגריות נוספות, מייד נעניתי לאתגר, עם לא מעט חששות. הנושא שבו אנו כותבות מעוגן בשלוש המילים: זוגיות, בית, תקשורת – כאשר כל אחת מביאה את עצמה ואת עולם התוכן המתחבר לבלוג שלה (קישור לפוסטים הנוספים ממש בסיום הפוסט הנוכחי).

מאתגר, כבר כתבתי?

מה שהכי אהבתי באתגר הוא שנויה הצליחה להחזיר אותי לאהבה הראשונה שלי, מחקר ותקשורת. לאחר מספר ימי מחשבה והתחבטות, הבנתי שאני מתחברת לנושא (זוגיות, בית, תקשורת) ממקום שבוער בי כבר זמן ממושך, ולא הבאתי לביטוי עדיין. בחרתי לכתוב על הקשר בין בגדים ותפיסות מגדריות. אם תרצו, הסוציולוגיה שמאחורי הבגד.

במילים פשוטות: כיצד אנחנו תופסות את הבגדים שלנו כנשים, וכיצד רואים הגברים את הבגדים על האישה?

אז נתחיל מההתחלה. לתחושתי, ואף להבנתי ולהבנת נשים רבות, סגנון לבוש הרחוק מעט מהגוף, כזה המאזן בין גלוי לסמוי ואשר שומר מקום גם לדמיון המתבונן, כמו גם סגנון ייחודי, המשלב הדפסים בולטים, גזרות מעניינות ומעט דרמה – הוא הוא הסגנון השיקי, המתוחכם ואפילו הסקסי ביותר.
אני גם משתדלת מדי פעם לאשש את ההנחה הזו בין כותלי ביתי, כאשר אני שואלת את אישי היקר לדעתו על בגדים שונים ומקבלת פידבק של "אני אוהב איך שאת מתלבשת". "יש לך את זה".

ואילו לקראת כתיבת הפוסט הנוכחי שבתי לתחקר, כאשר אני איני מסגירה את כוונותי. הפעם שאלתי לגבי שימלה שאני מאוד אוהבת (ומצולמת בפוסט הנוכחי). שימלה כחולה, באורך מידי, בעלת מבנה ישר ורחוק מהמותן, נראה מעט ארכיטקטוני עם צווארון גולף ניצב. לבשתי אותה פעם אחת להרצאה בנושא סטיילינג, בפני קהל נשי, והיא גרפה המון מחמאות. שאלתי בתמימות:  "איך אתה מעדיף את השימלה הכחולה, עם או בלי חגורה?", והוספתי: "תגיד, היא יפה יותר/פחות משימלת המיני הירוקה"?
מתשובותיו: "עם חגורה", ו"אוהב יותר את המיני", התחוור לי שאני צריכה לחשב מסלול מחדש.

בימים הבאים התחלתי ב'מיני מחקר שטח', לא מייצג ובטח לא תקף, בו תשאלתי את הקרובים אלי לגבי העדפותיהם בענייני לבוש האישה. התמונה החלה להתבהר. הבנתי שיש בסיס אנושי חברתי אשר לא ניתן להתעלם ממנו. הדבר נכון גם לגבי גברים המעודכנים אופנתית, ובעלי חשיבה חברתית שוויונית. נראה שגם הם שותפים לתפיסות גבריות השונות במידה כזו או אחרת מתפיסות נשיות לגבי לבוש האישה.

ובחזרה לעניין הפרקטי – ממה גברים נרתעים בלבוש נשי?
היטיבה לכתוב על כך הבלוגרית ליאנדרה מדין, יהודייה אמריקנית, בעלת הבלוג "דוחה הגברים" The Men Repeller . הבלוג, שהפך את נדין לסינדרלה של עולם האופנה, ומיקם אותה בשורות הראשונות של התצוגות הנחשבות ביותר, החל כאנקדוטה מצחיקה לגבי הפער בין מה שגברים אוהבים לראות על אישה (צמוד וסקסי), לבין מה שנשים אוהבות לראות על אישה (מתוחכם וייחודי). פריטי הלבוש אשר "דוחים" את הגבר הממוצע לטענתה, הם בין היתר: מכנסי הרמון (רחבים עם שק תלוי בין הרגליים), בויפרנד ג'ינס, סרבלים, כריות כתפיים, תכשיטים שדומים לאמצעי לחימה אלימים וקבקבים.

ממצאי קבוצת מיקוד, שנערכה בקרב גברים אמריקנים מאששת את הדברים הללו, ראו כאן. הגברים אינם אוהבים לראות עלינו הנשים בגדים רחבים מדי, כאלה המטשטשים כל קימור. בין היתר ניתן ללמוד שמכנסיים רחבים נתפסים כ"גבריים מדי" וג'קטים רחבים וגדולים, כמו גם קבקבים מסיביים נראים כ"מגוחכים". ממצא מעניין נוסף הוא שהגברים אוהבים אותנו "לא עשויות מדי". כלומר, ללא איפור כבד מדי, אך כן במראה של עור חלק ובריא.

אם כן, מה גברים אוהבים לראות על הגוף הנשי?
כאשר שואלים את מרבית הגברים אילו בגדים הם מעדיפים לראות על אישה, ההערה המתבקשת היא, כמובן, "אף בגד". ובנימה רצינית יותר, ציינו הגברים שהם אוהבים לראות על האישה: חצאיות קצרות, או כאלה החובקות ירכיים, שמלות קרובות לגוף, חגורות מדגישות מותן, מִפְתַּח וי בחולצה ואף מכנסיים צמודים.
כל אלה מבליטים את האיברים המיניים, אשר הגבר מבקש לאתר אצל האישה בתהליך איתור השותפה להקמת המשפחה.
הגברים שלנו (בעלי ההעדפה המינית ההטרוסקסואלית) אוהבים אותנו, בנות זוגם וכן נשים באשר הן, בבגדים קרובים לגוף, כאלה שניתן לראות בהם את קווי המתאר הנשיים וכן, החושפים מעט עור. אין הדבר מצביע על אהבה ללבוש פרובוקטיבי בהכרח, אלא על "חוסר אהדה" במילים עדינות, ללבוש הרחב והמסווה בצורה דרמטית.

הסבר אפשרי לנטייה הזו של גברים, על פי התיאורייה האבולוציונית, הוא שמדובר באקט פרקטי מצד הגבר על מנת לבחון את האישה בצורה הבסיסית ביותר, כשותפה פוטנציאלית בריאה ליצירת המשכיות בעולם הזה. יתכן וכאשר גבר אינו מזהה את התכונות הפיזיולוגיות הנשיות, הוא חש מוסת, מתוסכל או מבולבל.
חשוב להבין שגם אנחנו הנשים בוחנות כך את הגברים שלנו. כך, על פי התיאוריה האבולוציונית אנו עתידות לחפש שותף שיוכל להעניק לנו ולצאצאינו בטחון. הדבר מאופיין בחוזק פיזי (כתפיים רחבות), מעמד חברתי וחריצות. ניתן כמובן לבקר את התיאוריה, ולטעון כי מדובר בתפיסות חברתיות שהושרשו והוטמעו בקרב שני המינים המובילות להעדפת מבנה פיסי מסוים אצל בן המין השני. גם בבבחינת המציאות ניכר כי חברה שיוויונית יותר מנטרלת במידה מסויימת את התלות של האישה בגבר, כמו גם את התלות של הגבר באישה, ואולם עדיין ניתן לזהות את התפיסות הבסיסיות הללו בקרב שני המינים.

יש לציין שהגברים לא התייחסו אל המבנה האידיאלי או המשקל הרצוי בעיניהם, אלא רק אל ההעדפה לראות קווי מתאר של גוף נשי באשר הוא. הדבר מתחבר לממצאי מחקרים, המעידים כי נשים תופסות את הגוף הנשי הנחשק בעיני גברים, כרזה יותר ממה שגברים מדווחים שהם מעדיפים. מנגד, הגברים מדייקים בתפיסתם את הגוף הגברי הנחשק על ידי נשים. כלומר, הנשים מעוותות את התפיסה המציאותית לגבי "איך גברים רואים אותן", וחיות במקרים רבים בתחושת תסכול עם עצמן, מה שפחות מאפיין את הגברים, שמבינים את המציאות ואינם חיים מתוך עיוותה. ובכן זה בהחלט נושא ראוי לפוסט אחר.

מה המראה של אישה בעצם משדר לגבר?
אחד המשפטים מעוררי המחשבה שעלו מתוך קבוצת המיקוד: "אני אוהב באישה כל סנטימטר וסנטימטר (במקור באינצ'ים). אבל בעיקר אני אוהב שהיא אוהבת את עצמה. לכן, אם היא עוטה בגד שמסתיר את הגוף שלה, אני מרגיש שהיא חסרת ביטחון לגבי עצמה".
לסיכומו של דבר, אישה נראית במיטבה כשהיא בבגדים שהיא מרגישה בהם טוב, בהם היא בעצם אומרת ללא קול: "אני לא באמת מתעניינת במה שאת/ה חושב/ת, אני אוהבת את מה שאני לובשת". בין אם המתבונן הוא גבר או אישה, אנחנו הכי מושכות כשנוח לנו עם עצמינו, כשאנו בטוחות בעצמינו ואוהבות את מה שבחרנו ללבוש.

אם חיפשתן תשובה פרקטית ללבוש אשר ישיג תשומת לב חיובית הן מגברים והן מנשים, חפשו את האיזון. התחכום בלבוש שלנו יווצר מהשילוב בין הרחב לצר, בין החשוף למסתיר, בין הרחוק מעט לקרוב והמדגיש – הכל טמון באיזון. אם תרצו זהו קו התפר המאזן בין החשיבה הנשית לגברית. שילוב מנצח בין חולצה בשרוולים ארוכים וחצאית חושפת רגליים, כמו גם סריג רחב ודרמטי המחובר לסקיני ג'ינס. כך גם שימלה רחבה מעט מהגוף תראה מצויין עם מחשוף וי עמוק, או לחילופין רגליים חשופות.

עוד מחשבה לסיום
אני לא כותבת כאן מהמקום שבו אישה מתלבשת כדי למצא חן בעיני מחזר פטנציאלי. אני כותבת כי יש לכל אחת מאיתנו צורך להרגיש טוב עם עצמה, רצויה ומושכת (ללא קשר לפן המיני), על מנת ליצור תקשורת חיובית עם הסביבה. הדבר תקף לכל סביבה חברתית בה אקח חלק, החל מהבית הפרטי שלי מול בן הזוג והילדים, דרך אספת ההורים בבית הספר, הדיון במשרד, הפגישה בבנק, סגירת העסקה עם הלקוח, והמפגש המשפחתי בליל הסדר. כשאנו מרגישות טוב לגבי עצמינו, מתוך השקעה אמיתית בעצמינו, אנחנו מקרינות את זה החוצה. כך, הסביבה שלנו, בין אם הגברית או הנשית, מעוניינת בתקשורת איתנו. מכאן יכול להתחיל סיפור הצלחה.

ממליצה לכן בחום להמשיך בקריאת הפוסטים של הבלוגריות המשובחות שחברו אלי לכתיבה:
נויה קומיסר, תקשורת פותרת
טלי יחיה, create it
מירב גביש, גביש'ס
ומה אתן חושבות? עם או בלי חגורה? אשמח לשמוע את תגובותיכן.

איך גבר רואה לבוש אישה
איך גבר רואה לבוש אישה
איך גבר רואה לבוש האישה
איך גבר רואה לבוש האישה
מה גברים אוהביל שאישה לובשת
איך גבר רואה את לבוש האישה

שמלה כחולה, מגפונים: Mango, צילומים: משה פדידא

פוסטים שלא כדאי לפספס

40 Comments

נויה קומיסר ינואר 28, 2016 at 9:15 pm

שותפתי לעשייה איזה פוסט מקורי. שיעור בסוציולוגיה של הבגד לצד תפיסות שונות גבריות /נשיות וברקע …כמובן את והשמלה הכחולה. " האשה בכחול". עם חגורה /בלי חגורה מסתבר שמדובר בשאלה שאינה רק משוב חיצוני. צמוד /קרוב/ נוגע מול פחות מחובר /מרגיש לא נוח- הארת עבורי פעם נוספת שיש סיפור של ממש מאחורי הבגד. האמת שזה לא מפתיע כשחושבים שמאחורי הבגדים אנחנו נימצאים על מיכלול הרגשות שלנו. וניראה שהעיקר הוא שבמה שניבחר, עם /בלי חגורה- שנבחר מהמקום שנכון לנו וזה שמכניס לנו שמחה בלב.
הכי חשוב.

Reply
orit ינואר 29, 2016 at 4:34 pm

תודה נויה, על שחיברת ואיתגרת. הבגדים הם לגמרי מעטה המחובר לנפש פנימה.

Reply
ליאת ינואר 30, 2016 at 9:01 pm

אחלה פוסט, כרגיל מושקע.

Reply
orit ינואר 30, 2016 at 9:15 pm

תודה רבה

Reply
ilana ינואר 30, 2016 at 9:10 pm

אורית
פוסט מעניין בטירוף. אהבתי את הכתיבה על משהו שהוא לא ברור מאליו לכתוב.
מעניין ☺

Reply
orit ינואר 30, 2016 at 9:16 pm

תודה, זה באמת החזיר אותי לדיונים האקדמיים, בקטנה, ונהניתי…

Reply
Inbal ינואר 30, 2016 at 9:40 pm

מצויינת ומצטיינת. פוסט מורחב ומקיף. מביא זווית שונה ובוחנת. אהבתי מאוד. ובלי בלי בלי חגורה…זה הצד הנשי שלי אומר! ☺️.

Reply
orit ינואר 30, 2016 at 9:44 pm

איזה כיף. גם אני אוהבת בלי, ובכלל להתלבש עבור קהל נשי זה הכי מאתגר ומעניין…

Reply
סיגל מולקנדוב ינואר 30, 2016 at 9:59 pm

לגמרי בלי חגורה, הפוסט מעניין ומיוחד מושקע כהרגלך .

Reply
orit ינואר 30, 2016 at 10:05 pm

תודה, נעים לקרא

Reply
חיה חכם ינואר 30, 2016 at 11:15 pm

אחלה פוסט, תמיד נהנית לקרוא את מה שאת מפרסמת, מושקע ומקצועי , את לא מפסיקה להפתיע. בהחלט מורגש שאת אוהבת את המקצוע שלך ואת ניראית מיליון דולר (מעדיפה עם החגורה)

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:19 pm

תודה חיה על ההתייחסות. נעים לי מאוד לקרא

Reply
אפרת הלר ינואר 30, 2016 at 11:50 pm

הי אורית. פוסט מרתק תודה. כרווקה עדיין:( שגם אני עשיתי מחקר לא קטן עם גברים שיצאתי איתם או עם ידידיי ממין זכר גם אני גיליתי שמה שבעיניי ובעיניי חברותיי נחשב: שיקי, מיוחד, ארטיסטי ואופנתי רוב הגברים (הסטרייטים) יראו בזה מוזר במקרה הטוב ולא נשי במקרה הפחות טוב. הפתיע אותי שהם אוהבים לבוש אפילו יותר מיושן אבל שיהיה צמוד, גרביונים וכיוצ״ב. מה שאני מכנה ״דודה״ על בחורה הם רואים כסקסי וכבחורה מטופחת. הם פחות רואים ניואנסים אופנתיים כנראה. וכמובן כמובן (לגבי השמלה הכחולה) בלי חגורה. אבל אני בחורה ולבחורות יש דמיון הם לא צריכות שיאכילו אותן בכפית כדי לדמיין מתאר גוף? נשיקות ושניה לפני שקראתי את השורה על the man rippeler רציתי לכתוב לך עליה. חחח, איך חשבתי שאני יכולה לחדש לך משהו איך?!!!! ?

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:20 pm

את מעולה, איזה כיף לקרא אותך!

Reply
מיה שגיב סלומון ינואר 31, 2016 at 8:48 am

הי אורית, פוסט מעניין ומחכים, תודה רבה! השמלה בול לטעמי. אני הייתי הולכת איתה ללא חגורה, אבל עליך יפה גם וגם, תלוי לא רק מי מתבונן אלא גם לכבוד מה מתלבשים

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:21 pm

צודקת בהחלט, ההקשר והסיטואציה יקבעו כמובן

Reply
מינה ינואר 31, 2016 at 9:33 am

שמחה שהתחלת לכתוב על תקשורת אני חושבת שזה מה שמבדל אותך ומושך אלייך קהלים נוספים (כמוני למשל). מאד מעניין התפיסות שסיפרת עליהם. כמובן שבלי חגורה.

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:26 pm

תודה מינה, אכן אני נהנית מדי פעם להעמיק ולתת זווית מעט שונה.

Reply
טלי יחיה ינואר 31, 2016 at 12:33 pm

ואוו אורית.
שותפתי לבלוג הופ..
איזה פוסט מעמיק, אני אוהבת את החיבור בין האהבה הישנה שלך מחקר ותקשורת לבין הסטיילינג, אשמח לקרוא עוד תובנות מהעולם הזה בפוסטים הבאים שאת כותבת, זו זווית מרתק לצד ההומור אוהבת את החיבור בין הקלילות לרצינות והשילוב של המחקרים ממקומו אחרים.

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:27 pm

תודה טלי יקרה, כיף לי מאוד לקרא.

Reply
תמר ארגמן ינואר 31, 2016 at 4:39 pm

דיון אקדמי מעניין ואכן כשנוח לי בבגד אז אני נראית טוב וכך לכל אחת

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:28 pm

אמא שלי, את תמיד צריכה להרגיש נוח ותמיד נראית מעולה!

Reply
Sue ינואר 31, 2016 at 5:15 pm

אלופת העולם את ?
החזרת אותי לעשור הקודם…
תענוג לעשות איתך תקשורת.

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:28 pm

את אלופה בעצמך!! כמה תקשורת עשינו ביחד…מצפה לעוד!

Reply
איה ינואר 31, 2016 at 6:34 pm

איזה פוסט מעניין!

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:28 pm

תודה איה!

Reply
דנה ינואר 31, 2016 at 11:39 pm

אוריתי, היה מעניין לקרוא, קצת כמו מחקר אנתרופולגי שחוקר התנהלות של שבט אחר…היה מעניין לקרוא את הזוויות השונות ואהבתי את השנינות לגבי "המיני מחקר" שם מדליק!

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:30 pm

תודה רבה דנה

Reply
מירב גביש פברואר 1, 2016 at 9:50 am

אורית יקרה תענוג לקרוא אותך.
פוסט מעניין ביחודיות שלו.
לא מעט נקודות למחשבה רצות במוחי תוך כדי קריאה.
צילומים מעולים והשמלה נהדרת!
ונראה שאני הולכת לסדר את הארון(:

שמחתי להכיר אותך.

Reply
orit פברואר 1, 2016 at 3:30 pm

יאללה לסדר…תודה לך, וגם לי נעים להכיר ולקרא אותך!

Reply
שלי לואיס פברואר 2, 2016 at 2:38 pm

פוסט מרתק, ממש הפכת לחוקרת קטנה לכמה ימים 🙂 מסקרן אותי לקרוא על זה עוד – בגדים ומגדר, בגדים ותקשורת.

Reply
orit פברואר 2, 2016 at 2:46 pm

תודה שלי, תמיד אהבתי מחקר, תקשורת ו… בגדים!

Reply
טליה פברואר 2, 2016 at 4:46 pm

מרתק ? ומבחינתי ברור שבלי חגורה!! נהדרת שאת!

Reply
orit פברואר 2, 2016 at 8:51 pm

תודה טליה, מקבלת.

Reply
אביטל צלמת פברואר 2, 2016 at 11:22 pm

אז אני לא ממש מתחברת לכתוב כי ממש לא מעניין אותי מה גברים חושבים על הלבוש שלי ואני לא אתלבש לעולם עבור אף גבר, אבל אין ספק שעשית פה עבודת מחקר מעניינת ובוודאי שאת מי שכן מתעניינת במה חושב עליה הגבר שמולה זו כתבה מרתקת.
אני כן מסכימה עם זה שאישה צריכה ללבוש מה שגורם לה להרגיש הכי נוח עם עצמה והכי היא.
קצת רחוקות אנחנו בעיסוקנו והעדפותינו ועדיין אני נהנית לקרוא אותך. את נראית נפלא בכל הבגדים 🙂

Reply
orit פברואר 3, 2016 at 6:53 pm

תודה אביטל. אין הכוונה שלי שאני מתלבשת כדי למצא חן בעיני הגבר, אלא להאיר שיש הבדלים בין המינים בתפיסתינו את הבגדים.
אני חושבת שהכי מעניין ומאתגר להתלבש עבור קהל נשי, ביקורתי ובררן… ובעצם אני חושבת שיש בינינו הרבה קווי דמיון!

Reply
מלי מנשה לוינשטיין פברואר 7, 2016 at 1:16 pm

פוס מעניין מאד, אני פחות מתחברת למה חושבים עליי בעיקר גברים ויותר מתמקדת במה מרגיש לי נוח, מחמיא וגורם לי להרגיש בטוחה בעצמי ומי כמוך יודעת כמה בגד יכול לגרום להרגיש טוב אבל עדיין מאד מעניין

Reply
orit פברואר 7, 2016 at 1:22 pm

תודה מלי, זו המסקנה כמובן שעולה גם מהפוסט הזה…

Reply
שלי פדן לורבר פברואר 7, 2016 at 5:03 pm

קריאה מענינת – לרגע באמת הרגשתי שזה באמת מאמר אקדמי.
כמאמר הסלוגן – את הכי יפה כשנח לך – נח בעיניי הוא בגד שאת מרגישה שמשקף אותך, את המצב רוח שקמת איתו בבוקר, את מי שבא לך להיות באותו יום. זה בהחלט אתגר להגיע לזה.

Reply
orit פברואר 8, 2016 at 10:44 am

תודה שלי, מסכימה איתך לחלוטין!

Reply

Leave a Comment